כהן נ' ארנונה הצעירה בע"מ ואח'

פסק דין

הנתבעות הן חברות יזמיות בתחום הבנין. התובע, מהנדס בניין בהכשרתו, פיקח על פרויקטים שבנו הנתבעות משנת 1998 עד לחודש ינואר 2007, עת הופסקה ההתקשרות עמו על ידי הנתבעות 1-2. לאחר הפסקת ההתקשרות עמו, הגיש התובע תביעה זו לפיצויי פיטורים, דמי הבראה ופדיון חופשה וכן להפרשי שכר ובונוס בגין שני פרויקטים בהם הועסק.

הנתבעת כופרת בסמכותו של בית דין זה לדון בתביעת התובע. לטענת הנתבעת, התובע נתן לנתבעות שירותי פיקוח שלא במסגרת יחסי עובד ומעביד. לחילופין טוענת הנתבעת כי דין תביעותיו של התובע להפרשי שכר ובונוס להידחות לגופן.

בהתאם לכך, השאלה הראשונה בה עלינו להכריע היא האם התקיימו בין התובע לבין הנתבעות יחסי עובד ומעביד. אם נקבל את טענת התובע כי אכן התקיימו בינו לבין הנתבעות יחסי עובד ומעביד, נדון בתביעותיו של התובע לזכויות הנתבעות על ידו. אם, לעומת זאת, נקבל את טענת הנתבעת כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, נדחה את התביעה מחוסר סמכות. במקרה כזה, יהיה עלינו להידרש לבקשתו החילופית של התובע להעביר את התביעה לבית משפט השלום בירושלים לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

להלן נתאר את העובדות הרלוונטיות להכרעתנו. מקום בו קביעת העובדות מצריכה הכרעה בין גרסאות הצדדים, נפרט את הגרסאות וננמק את קביעותינו.

עובדות

הנתבעת 1 היא חברת בת של הנתבעת 2. בעל השליטה ומנהלן של הנתבעות 1-2 הינו מר ראובן אלה.

הנתבעת 1 שימשה כיזמת בפרוייקט "ארנונה הצעירה" שמהותו – בינוי בנייני מגורים בסמוך לרמת רחל בדרום מזרח ירושלים (להלן: "הפרוייקט").

העסקת התובע בחברת שומרון

בשנת 1998 שכרה הנתבעת 1 את שירותיה של חברת "שומרון שירותי הנדסה בע"מ" שעיסוקה, כמצויין בנייר הפירמה שלה, הינו קידום וניהול פרויקטים, תאום ופקוח, יעוץ הנדסי וסקרים הנדסיים (להלן: "שומרון").

התובע עבד כשכיר בשומרון והחל מחודש 3/08 שימש כמפקח מטעמה בפרוייקט. עיקר עבודתו של התובע בשומרון, אף כי לא כולה, הוקדשה לפרוייקט (עדות התובע, פרוטוקול הדיון מיום 12.11.09, עמ' 7 שורה 29 עד עמ' 8, שורה 4).

החל מקיץ 2000, בעודו עובד בשומרון, החל התובע לקבל כספים ישירות מהנתבעת 1 במקביל לכספים ששילמה הנתבעת 1 לשומרון. כך מצאנו שביום 2.8.00 וביום 7.9.00 כתב התובע לנתבעת 1, בשם שומרון ועל גבי נייר פירמה של שומרון, "חשבון שכר ניהול" לחודשים 7/00 ו-8/00, בה כתב:

"נא להעביר למשרדינו עבור שכר ניהול חודש יולי 2000 סך 15000 ₪ +מע"מ לפקודת "שומרון שירותי הנדסה" ובנוסף סך 5000 ₪ בניכוי 50% מס לפקודת "הרצל כהן" בגין הפרימיה".

(מכתב בנוסח זהה כתב התובע, אף הוא על גבי נייר פירמה של שומרון, לגבי שכר ניהול לחודש 8/00 – המכתבים צורפו במסגרת נספח א' לתצהירו של עד הנתבעת, מר אבי דניאלי).

כמו כן הוגשו לנו (במסגרת נספח ב' לתצהירו של מר דניאלי) ספחי המחאות של הנתבעת 1 על סך 2,500 ₪ לפקודת התובע, מתאריכים 15.8.00, 15.12.00, 15.4.01 ו- 15.6.01, בהם תואר התשלום בסך 5,000 ₪ בניכוי 50% מס במקור, כ"שכר טירחה" (שיק מיום 15.8.00) או כ"פרמיה" (שיקים 15.12.00 ו-15.5.01). בספחי השיקים נכתבה הוראה של הנהלת החשבונות של הנתבעת 1 לקבל מהתובע קבלה או חשבונית מס אישית בגין התשלומים הללו, אך אין מחלוקת כי חשבונית מס מעולם לא הומצאה לנתבעת 1 על ידי התובע.

התובע טען, לראשונה בחקירתו הנגדית, כי התשלום הנפרד היה בעד עבודות נוספות שביצע עבור הנתבעות 1-2, שלא במסגרת ההתקשרות בין הנתבעת 1 לבין שומרון. מר דניאלי בעדותו לא שלל זאת (פרוטוקול דיון מיום 12.7.10, עמ' 8, שורות 30-33).

תחילת העסקת התובע באופן ישיר על ידי הנתבעות 1-2

בשנת 2002 הסתיימה ההתקשרות בין הנתבעת 1 לבין שומרון. שומרון פיטרה את התובע ושילמה לו פיצויי פיטורים. בעקבות זאת, סיכמו התובע ומר אלה על המשך העסקתו של התובע כמפקח מטעם הנתבעות 1-2 בפרוייקט. התובע, שלא היה רשום כעוסק מורשה אצל שלטונות המס (בכפוף לספק שהועלה בעניין זה על ידי הנתבעת, כמפורט להלן), ביקש ממר אלה כי התמורה בעד עבודתו תשולם לו במסגרת תלושי משכורת. מר אלה הסכים לכך והינחה את חשב הנתבעת, מר דניאלי, לבצע את תשלומי התמורה בעד עבודת התובע בפרוייקט במסגרת תלושי שכר, בהתאם לעלות שתאושר על ידו בכל חודש.

מעדותו של מר אלה, המקובלת עלינו, עולה כי ההסדר לפיו תמורת עבודתו של התובע שולמה במסגרת תלושי שכר, היה ייחודי לתובע. יתר המהנדסים שהעסיקו הנתבעות 1-2 בפיקוח ובתיאום בפרוייקטים שלהן היו רשומים כעוסקים מורשים וקיבלו את תמורת עבודתם מהנתבעות 1-2 כנגד חשבוניות.

התמורה לעבודת התובע